Daf 94b
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דְּסָמְכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי סְמַכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם דְּעָגִיל לְהוּ מִיעְגָּל
Rachi (non traduit)
בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה. שהיו הדפנות זקופות בשוה היינו דסמיכי סניפין ללחם דקתני' מתני' ארבעה סניפין היו שם מפוצלין בראשיהן שנים לסדר זה ושנים לסדר זה שהלחם מונח ארכו לרוחבו של שולחן וקופל למעלה מיכן ומיכן מה שאורך הלחם יתר על רוחב השולחן והן הן דופני הלחם ולמאן דאמר כמין תיבה פרוצה כפול שהדפנות זקופות בשוה:
היינו דסמכי שני סניפין. שקורין פירק''ש העומדים בקרקע ארוכות וגבוהות עד לחם העליון סומכין הלחם שלא ישברו דופנותיו ולהכי מפוצלין בראשיהם פיצולין הרבה כזה שראשי הקנים שעל כל לחם ולחם מונחין על אותם פיצולין:
אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת. עשויין הדפנות בשיפוע היכי סמכי סניפין ללחם והלא אין הסניפין נוגעין אלא מעט בראשו של לחם ואין יכול לסמוך שאר דופנותיו שלא ישבר:
דעגיל להו מיעגל. אין הסניפין עומדין זקופין אלא עשויים כחצי מעגל שקורין צירקל''א כזה ואותו עיגול תחת שיפועו של לחם וסומך את כל הלחם וראש הסניף סומך לראש הלחם מיעגל צירקל''א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.):
Tossefoth (non traduit)
דסמכי. ליה סניפין ללחם. נראה דסניפין רחבין חמשה כרחבו של לחם ומפוצלין בראשיהן דאמר פי' בקונטרס שראשי הקנים של כל לחם ולחם מונחין באותן פיצולין ולפי' זה היו הפיצולין זה למעלה מזה לר' יהודה טפחיים ומחצה ולרבי מאיר טפחיים במדת גובהו של לחם ואפשר דאותן פיצולין היו כעין פגימות לראשי הסניפין כמדת עובי הקנה ותימה דבמתני' תנן (לקמן מנחות דף צו.) ד' סניפין של זהב היו שם מפוצלין בראשיהן כדי שיהו סומכין בהן את הלחם וכן קתני לקמן בברייתא שבהם סומכין את הלחם ואין מזכיר בשום מקום כלל נתינת ראשי הקנים משמע דלא בעי העמדה אלא ללחם התחתון המונח על טהרו של שולחן ובתוספתא (פי''א) נמי תניא ד' סניפין היו שם שבהן סומכין את הלחם משמע חלה התחתונה דווקא ולא אפשר להיות כלל למאן דאמר כמין ספינה רוקדת:
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הַיְינוּ דְּבָעֵינַן סְנִיפִין אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה סְנִיפִין לְמָה לִי אַגַּב יוּקְרָא דְּלֶחֶם תָּלַח
Rachi (non traduit)
היינו דבעינן סניפין. שאין שולי הלחם רחבים ואינו יושב:
אגב יוקרא דלחם. שזה מונח על זה מכבידו:
תלח. נשבר כמו תילחי תילחי (חולין דף נג:):
Tossefoth (non traduit)
תלח. כמו נפל תילחי תילחי דפרק אלו טרפות (חולין דף נג:):
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה סְנִיפִין הֵיכָא מַנַּח לְהוּ אַאַרְעָא מַנַּח לְהוּ אִין דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה סְנִיפִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מוּנָּחִין
Rachi (non traduit)
סניפין על גבי שלחן מונחים. ודעגיל להו כדאמרן:
אלא למ''ד כמין תיבה פרוצה. והוו הדפנות שוות וזקופות תו לא מצו סניפין למיתב על השלחן:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֶּחֶם מַעֲמִיד אֶת הַסְּנִיפִין וְהַסְּנִיפִין מַעֲמִידִין אֶת הַלֶּחֶם כְּמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת
Rachi (non traduit)
הלחם מעמיד את הסניפין. ששיפועו של לחם מונח על קיפולו של סניף כדאמר דעגיל מיעגל והסניף מעמיד הלחם שלא יפול:
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי קָנִים אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת קָנִים הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי מוּרְשָׁא עָבֵיד לְהוּ
Rachi (non traduit)
היינו דיתבי קנים. דקתני מתניתין כ''ח קנים היו שם שהיה נותן ג' קנים של זהב על הלחם הראשון [האחד] ראשו של קנה על דופן זה וראשו (של) אחר על דופן זה ועל הקנים היה מושיב לחם אחר עד שהם שש חלות זו על זו ומבדילין הקנים בין חלה לחבירתה כדי שלא יתעפשו:
בשלמא למ''ד כמין תיבה פרוצה. היו הדפנות:
אלא למאן דאמר כספינה רוקדת היכי יתבי קנים. והלא ראשן חדים ואין יכול לישב שם אלא קנה אחד באמצעיתו:
מורשא עביד להו. אצל הראש מכאן ומכאן ומדביק מעט בצק לקבל את הקנים:
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת
Rachi (non traduit)
כמין תיבה פרוצה. שניטל כיסויה ושתי דופנותיה זו כנגד זו כך הלחם היו לו ב' דפנות ושוליים רחבים כזה:
כמין ספינה רוקדת. קווי''ש ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה וב' ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר:
Tossefoth (non traduit)
כמין תיבה פרוצה. דשולחן רחבו חמשה לרבי יהודה (לקמן מנחות דף צו.) וששה לרבי מאיר ולחם ארכו עשרה ורחבו חמשה ונותנין ארכו כנגד רחבו של שולחן וקופל לרבי יהודה טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן ולרבי מאיר טפחיים מכאן וטפחיים מכאן נמצא שהיה כמין תיבה פרוצה ב' דפנות זו כנגד זו ושוליים רחבין ופרוצה מלמעלה כמין ספינה רוקדת ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין מלמעלה ואין נוגעין במים כך פי' בקונטרס ומתוך פירושו נראה דפתוח הלחם מלמטה ושני ראשין חדין כספינה החדה בראשה ובסופה כדי לרוץ מהרה כך הלחם חד בראשו ובסופו (של חד) צד אורך השולחן ולהכי פריך למאן דאמר כמין ספינה רוקדת היכי יתבי קנים הלא ראשן חדין ואין יכול לישב שם אלא קנה אחד באמצעיתו ואע''פ שהיו שם ד' סניפין של זהב מפוצלין בראשיהן כדי לקבל ראשי קנים מ''מ בעינן שיהא לחם משאן חזק באמצען שלא יתקפלו מכובד הלחם ומה שצייר בקונטרס צורתו כזה אבל מה שפי' בקונטרס ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים אם רוצה לומר כעין ספינות שלנו שראשו וסופו משופע והולך ואינו נוגע במים נמצא דכי מסדר ליה ללחם על השולחן לא יתיב לחם אקנים המונחים בראש הלחם שתחתיו ובסופו דלא יתיב אלא אקנה אמצעי בלחודיה ויש מפרשים דהיינו הא דפריך אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת קנים היכי הוו יתבי כלומר היאך היה יושב הלחם על הקנים פירוש היכי הוו יתבי קנים כמשפטו שישב הלחם עליהם ומשני מורשא עביד להו שהיה מדביק בצק בשולי הלחם מתחתיו בחודו שלמטה כדי שישען על הקנים ואין הלשון משמע כן כלל לפיכך נראה שהלחם בראשו ובסופו שכלפי אורך השולחן אין הולך ומשפע כלל אלא זקוף וא''ת למאן דאמר כמין ספינה רוקדת היכי מיפרשא מתני' דלחם הפנים ארכו עשרה ורוחבו חמשה וקופל לר' יהודה טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן ולרבי מאיר טפחיים דכיון דלמטה כלה והולך עד כאצבע היכי תנן נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן הא חסר ליה מה ששוליו הולכין וגבוהין מאמצעיתו מכאן ומכאן דכי פשטת ליה קממלא ליה ותו לא וכי משפעת ליה חסר ליה פורתא ושמא ההוא פורתא לא חשיב ועוד קשה הא דאמר רבי יוחנן (לקמן מנחות ד' צו.) לדברי האומר טפחיים ומחצה קופל נמצא שולחן מקדש ט''ו טפחים למעלה הא גבוה טפי לרבי יוחנן גופיה כיון דאמר כמין ספינה רוקדת וצריך לומר דלא הוי טפח ואמרינן לקמן כיון דלא הוי טפח לא קחשיב ודוחק הוא שהרי ששה לחמים היו זה על גב זה ואי לכל חד וחד לא סליק שתות טפח מאי קא פריך למ''ד כמין ספינה רוקדת היכי יתבי בזיכין הא אין משפיעין השוליים אפילו שתות טפח וי''ל דאפילו הכי משמע ליה דלא יתבי בזיכין שפיר דבעינן שלא יהו נוגעין כל עיקר וא''ת אכתי הרי לחם הפנים עוביו טפח כדאמרינן בפסחים בפרק כל שעה (פסחים דף לז.) נמצא שולחן מקדש טובא וי''ל דאותו עובי טפח היה בתוך הקיפול שהקיפול טפחיים ומחצה לרבי יהודה או טפחיים לרבי מאיר:
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין מָקוֹם עָבֵיד לְהוּ
Rachi (non traduit)
היינו דיתבי בזיכין. של לבונה בתוך לחם העליון כדכתיב (ויקרא כד) על המערכת לבונה זכה דהואיל והשוליים רחבים היו יושבים הבזיכין עליהם יפה:
אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת היכי יתבי בזיכין. הא אין לו שוליים:
מקום הוה עביד להו. בעובי אחד הדפנות היה מתקן להן בית מושב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source